ממפקד קרבי ביחידת עלית לרקדן בלט

חשבתי שכבר שמעתי את כל הסיפורים מהזאנ’ר של היזמים שעשו את הבלתי יאומן כדי ללכת אחרי החלום שלהם. חשבתי שכבר שמעתי הכל, עד שפגשתי את הסיפור הבא. סיפור של מפקד קרבי שהלך הכי רחוק מלהיות גבר מא’צו מאצ’ו 

את חג הסוכות ביליתי עד כה בפגישות פנים אל פנים לגיוס משתתפים חדשים למועדון ה100k שלנו. אוטוטו פותחים את מחזור 4!!!
 
יש אנשים שסיפרתי להם את זה והם הזדקפו בפתאומיות והזדעקו: מה אתה עובד בחג??
 
שניה של דממה פתאומית שאוחזת בי ואני תופס שאני ממש לא מרגיש ככה.
 אני לא מרגיש שאני ״עובד״ , אני לא מרגיש  שאוי אוי אוי אני צריך ללכת לעבודה ועוד בחג ממש לא! אני כבר הרבה זמן אומר לעידן, שותפי, כל בוקר שאני חי את החלום. ממש ככה. ואני אוהב כל רגע את מה שאני עושה!
  

מה שאני הכי אוהב בתקופה הזו של גיוס משתתפים חדשים למועדון שלנו זה לפגוש אנשים ויזמים עם סיפורי חיים מרתקים עם רצונות ותשוקות אדירות לשנות את חייהם.

אבל יחד עם התקוות העצומות הם מלאים בפחדים וחששות עצומים שמלווים אותם רגע לפני הפריצה שם בנקודה המופלאה הזה ניתנת לי הזדמנות נדירה לפתוח להם את כביש האוטוסטרדה לשינוי כלכלי מדהים שמשנה להם את החיים.
 
ועל הדרך משנה לסביבה שלהם את החיים ממש כך!
 
אז בטח שאני לא הולך לעבודה אני יוצא מכל פגישת פנים אל פנים כזו עם תובנות שמחה, כיף ומרגיש מבורך על הזכות הזו הנה סיפור ששמט לי את העסק ממש טרי מאתמול נפגשתי עם  איש ממוצע קומה בסוף שנות השלושים לחייו נראה טוב.
 
יש לו עסק כפרילנסר בתחום ההנדסה מרוויח ממש לא רע כבר היום יחסית לבני גילו במקצוע שלו הוא מרוויח פי שנים.
 
כשאני שומע בשלב הזה את הסיפור שלו אני מקבל רושם שיש לפני ילד סחי, עשה בגרות 5 יחידות בפיזיקה בציונים טובים עבר שירות צבאי נורמטיבי, טייל בילה, היה סטודנט ממוצע בטכניון
 
ועבר לשלב הבא חלק: עבודה, אישה, ילדים, משכנתא וטיול לחול פעם בשנה בקיץ לאירופה הקלאסית כזה.
 
ישראלי בורגני מודל 2019 יד ראשונה ממהנדס עם קצת שריטות בפח לא מרגש עד כאן הכל סבבה
 
ממפקד קרבי ביחידת עלית לרקדן בלט
טוב, נו אני שואל אותו, ״אז למה אתה כאן?, יש לך הכנסה יפה, אתה נראה יציב משפחה, בית, רכב, הכנסה די בטוחה ואתה אפילו בלי בוס על הראש מה תרצה יותר אחי?
 
מ. עונה לי: זה לא זה.
 
אני מרגיש שזה לא מספיק לי. אני מרגיש שיש לי חלל פנימי אני צריך לבטא את עצמי באופן מלא יותר אני מרגיש שהגיע הזמן שלי לצאת לסיבוב חזק ומרגש שיתחיל במחוזות העושר והכסף הגדול ויוביל אותי להשפעה הרבה יתר חזקה על הסביבה שלי כאן אני נדלק…
 
כאן אני מבין שיש לי עסק עם מישהו שמבין שהמסע לכסף הגדול הוא מסע אדיר להתפתחות אישית, להשפעה, להתמודדות קודם כל עם העצמי שלך במקומות הכי קשים ואפלים בנשמה.
 
הוא מבין את זה לגמרי. זה ברור לי אבל משהו מטריד אותי עדיין אני לא סגור שיש לו הבנה עד כמה ההתמודדות הזו הולכת לטלטל אותו אני מנסה להבין האם יש לו את הדלק הסודי הזה של יזמים שנותן להם את כח העל הפנימי הזה לשבר את המחסומים הפנימיים והחיצוניים שאוטוטו יקרסו לו על הראש כמו פסנתר שנזרק מקומה רביעית ואז נפלטת לי שאלה מהפה בלי שבכלל חשבתי עליה קודם: 
 
״תגיד, מה עשית בצבא?״
הוא עונה לי עם איזה זיק פתאומי בעיניים
״אהה, זה סיפור…״
עכשיו הוא בכלל מבעיר אותי:
״ספר ספר ספר אני מת לשמוע!!! ״
(כאן, קוראי הנאמן, אתה בין שאני לא בעבודה אני בעצם
בפסטיבל מספרי סיפורים…)
אוקיי הוא אומר לי קצת בביישנות
 
שמע סיפור:
 
הייתי קצין ביחידת עלית בצבא. מסלול הכשרה מפרך לקראת תפקיד שמשלב יכולות שיא של תושייה ומקצוענות.  הרבה לימודים ואימונים תוך עיסוק מאסיבי בטכנולוגיה מתקדמת , עבודת שטח בעומק האויב, כושר גופני מעולה, הכשרה פיקודית המתקדמת ביותר בצה”ל. יחידת עלית כידוע באה עם סינון מפלצתי בדרך להסמכה הנכספת והתחייבות לשירות קבע ארוך שאכן התחייבתי.
 
עברתי את מסלול הגיהנום של ההכשרה, אוטוטו אני רגע לפני תפקיד פיקוד ראשון שישים עלי משקל של טונות על הכתפיים ואחריות על לביטחון מדינת ישראל סיימתי אני וקבוצת לוחמים והוסמכתי כקצין התחלתי את תפקידי הראשון כמפקד. הכל עבר סבבה התקדמתי עוד כמה שלבים עד ש
 
עד ש..
 
יצאתי מוצ”ש אחד ומישהו הציע לי לבוא איתו להופעה של להקת המחול בת שבע.
 
בהתחלה נפנפתי את ההצעה לכל הרוחות מה לי ולחבורת גברים-נשיים-מתקפלים-ומתאפרים האלו….
 
אבל לא יודע מה. אמרתי לעצמי יאללה בוא נלך הלכתי למופע ו…וכושפתי!
 
פשוט כושפתי, אין לי מילה אחרת הבנתי שזה מה שאני רוצה להיות להפוך לרקדן!
 
 
 
כאן הלסת שלי נשמטת ופי נפער בתימהון
 
מה זה?!!
 
מה קרה לגבר גבר המאצ’ו, חלק מחבורת גברים מסוקסים יפי זקן קטנים ודוקרים על הפנים, מקצוענים, קילרים, שרירים חסונים ובוהקים הששים אלי קרב???
 
מה קרה לקצין המבטיח??!!
 
מה אתה עושה בשלב הזה אני שואל?
 
הוא עונה בלי למצמץ: ״אני הולך עם האמת הפנימית שלי עד הסוף!״
ואז הוא מספר לי על ההתייצבות שלו מול המפקדים שלו ביחידה
בקשת השחרור המוקדם שלו.
 
הם מתנגדים כמובן, הוא חתום על עוד הרבה שנים, ההכשרה שלו היתה
סופר יקרה ומקצועית. הוא נופל מהמסלול בשלב הכי קריטי
(אני מודה שבנקודה זו אני מוצא את עצמי קצת כועס עליו על השינוי של ותופס עמדת הזדהות עם המפקדים. וזה נובע מזה שאני טיפוס שנוטה להיות נאמן למערכות, וגם מאוד אולד סקול בקטע של נאמנות לצה״ל. אבל זה אני, הסיפור הפנימי שלי ואני לא הסיפור כאן..)
 
לעשות את זה קצר
 
הוא עשה בלאגן מול כל העולם ואישתו. ההורים, הצבא (שגם זורק אותו לכלא בניסיון לשבור אותו) החברים הגברים שבזים לו בפנים ובלי רחמים
(מה אתה נקבה?!) ומול עצמו לבד לבד
 
חצי שנה אחר כך, הוא מספר לי, אני מוצא את עצמי עם ילדות בכיתה ב׳ בבגדי ריקוד לומד את תנועות הבלט הבסיסיות (טוב נו, לא יכולתי שלא להקרין לראש את התמונה הזו של הגבר גבר הזה שמולי עם הזיפים ושמלת מיני ורודה שחושפת רגליים שעירות שנגמרות בנעלי ריקוד מבד חלק וגמיש.. בעיה לפעמים הדימיון שלי..)
 
הוא שואל אותי כאן:
 
תגיד, הוא שואל:״ אני מתאים לתוכנית שלכם?״
 
שמע אני אומר לו. קוד הלבוש בתוכנית שלנו לא כולל חצאיות ריקוד וורודות מתנפחות לגברים במידה שלך…
 
חוץ מזה כן!
 
יש לך את זה!
 
יש לך את הדלק הסודי של יזמים שמוכנים ללכת עד הסוף מול כל העולם
ולממש את עצמם אתה תצטרך אותו ממש כאן ועכשיו כשהדרך שלך מתחילה
 
סיפור יפה לא ?!
..

אני מתגעגע לימים המרגשים של התחלת העסק כשהכל היה רענן ומעורר תקווה, אבל אני לא מתגעגע בכלל לתחושת אי הוודאות התמידית שליוותה אותי

עברו הרבה שנים מאז.

הזכרונות עוד חקוקים חזק בראש. דרך ארוכה עברתי מאז ובמשך כל השנים שאני מנטור עסקי, כמעט ולא פגשתי בעל עסק שהצליח שסיפרתי לו את מה שעברתי בשנים הראשונות שלא אמר לי מיד אחר כך

״וואלה גם לי היו שנים כאלו! בול!!״

במהלך השנים ראיתי גם בעלי עסקים שוויתרו על החלום, ראיתו את אלו שכבה להם האור בעיניים והחליטו יום אחד שהם לא מסוגלים יותר. הם לא יכולים לסבול את חוסר הוודאות המתמשך, את המחנק התזרימי ואת המבטים הקשים והמאוכזבים של בן הזוג ששותק ואומרות הכל.

אבל מעצם עיסוקי היתה לי את הזכות הנדירה לחקור ולזהות מה באמת עובד אחרי ש״הרמתי את מכסה המנוע״ של מאות עסקים ובעלי עסקים  

גיליתי שיש שבעה מפחות קריטיים שכל בעל עסק שיישם אותם הצליח לשבור את הסטטיסקה ולשרוד את ״חמשת שנות הברזל״ הראשונות של העסק

ואלו הם

מיינדסט מפלדה

הקמת עסק זה לא עסק לחלשים. חד וחלק. למי שאין יכולת לפתח מיידנסט חזק של נחישות, דבקות במשימה, איתנות ויכולת עמידה מול לחצים, עדיף בכלל לא להתחיל לחשוב על הקמת עסק. 

כמו כל  כישור בחיים. יש כאלה שנולדים עם זה ויש כאלה שלא. גם מי שלא נולד עם זה יכול לפתח את זה. אבל מדובר בהשקעה ובמוכנות לעשות את מה שצריך ולא תמיד את מה שנעים או כיף לעשות.

ראיתי בעלי עסקים עם רעיונות מפוארים, כסף ותוכניות מהממות, אבל במשבר הראשון שהם חוו בעסק הם התקפלו ונעלמו. לעומתם כל מי שהיה מוכן להתמודד ולכפות על המציאות את הרצון שלו, הצליח בסופו של דבר להשיג את מטרותיו.

פוקוס חסר רחמים

הקמת עסק, במיוחד בענפי שירות אישי, מומחיות, ידע ומנטורינג נעשית בדרך כלל כשבעל העסק עושה הכל בתחילת הדרך. הדבר נובע מתוך מקום של רצון לחסוך ולגדר סיכונים ולהוכיח היתכנות כלכלית לפני שמוציאים כספים. זו גישה בריאה ונכונה, אבל בעל העסק צריך לשים לב שהוא לא גולש ומאמבד פוקוס

קל לאבד פוקוס בתחילת הדרך כי המהלכים הראשונים לא תמיד הולכים, ואז הלקח המיידי שקופץ לראש של בעל העסק הוא להחליף ולשנות. להחליף מוצר, להחליף קמפיין, להחליף שוק, להחליף אוואטר. לפעמים גם הוא חושב להחליף כמה מהם במקביל. 

יש צורך בסבלנות של צייד אנטילופות בסאוונה בתחילת הדרך והכי חשוב להיות כל הזמן עם העיניים על המטרה, להתפקס ולפעול באופן נחוש וחזרתי עד שמתקבל מספיק מידע  כדי לדעת אם המהלך שיצאנו איתו לדרך אכן נושא פרי או שיש להחליף אותו.

שיווק מהיום הראשון

לפעמים יזמים נוטים לחשוב שלפני שהם יוצאים לשיווק ההתחלתי הם צריכים להכין תשתיות מסודרות ומודגמות ורק אז להתחיל לשווק. הם חושבים משהו כמו: ״קודם אני אכין את המוצר, את האריזה ואת הלוקיישן ואז אשווק ואקרא ללקוחות. זו מחשבה הגיונית ולפעמים מחוייבת המציאות. מי שרוצה לפתוח מסעדה, צריך קודם כל לשכור שטח, לקנות ציוד, מלאי וכו.. ורק אז לשווק.

אבל לא בכל עסק או מיזם זה ככה. יש לא מעט מיזמים שאפשר להתחיל מהשיווק. ליצור את בסיס הביקוש על ידי לקוחות ובהמשך לפתח את התשתיות שמתבקשות. 

בעל עסק חייב מהיום הראשון שהוא החליט לפתוח את העסק, אפילו עוד לפני שהוא פתח אותו כבר לשווק. שיווק זה ליצור התעניינות, תשוקה ומודעות למוצרים שלך קח שהצרכן יבחר להגיע אליך לבדוק, לנסות, להתעניין, לקבל מידע ומשם נפתחת הדלך למכירות. מי שמתכנת את הראש היזמי-עסקי שלו מהתחלה לשווק ולמכור מגדיל פי כמה את סיכוייו להגיע לפריצה עסקית מהר ולקצר את ״חמשת שנות הברזל״

פיתוח מוצר ליבה איכותי

מה לשווק? מה למכור בתחילת הדרך? 

ראיתי הרבה בעלי עסקים שחשבו שהדבר הכי טוב לשווק ולמכור בתחילת הדרך הוא מוצרי חינם, מוצרי היכרות או את המוצרים שלהם במחירים מוזלים מאוד. הם חשבו שלא מתאים שיגבו כסף מלא בתחילת הדרך אלא הם צריכים קודם ״להוכיח את עצמם״ מול השוק ורק אז לגבות מחיר מלא.

גם כאן יש בסיס הגיוני למחשבה. השאלה היא מה טווח הזמן שמקצים למהלך כזה. מניסיוני יותר מידי בעלי עסקים מושכים יותר מידי זמן את השלב הזה. ובכך הם גורמים לעצמם נזק גדול

מכיוון שהם לא גובים על המוצר שלהם  את המחיר המלא הם לא בוחנים את השוק בתנאי אמת מול ההצעה שלהם, ואין להם מושג אם באמת יש היתכנות כלכלית לשירות או למוצר שלהם במחיר שהם מתכננים. הרי ממוצרים זולים, או מוציר היכרות אי אפשר לחיות בסופו של דבר

צריך מתחילת הדרך לצאת ולמכור את מוצר הליבה של העסק (המוצר המרכזי שמתכננים לבנות מסביבו את כל הפעילות העסקית העתידה) במחיר מלא. רק ככה אפשר לקבל מושג ולהבין האם המוצר בר קיימא מבחינת השוק ובעל העסק.

רווחים תחילה

יזמים בדרך כלל טובים מאוד בחזון, בדחיפה קדימה, באומץ וברוח נחושה. בגלל זה הם יזמים. שמתי לב לתופעה מעניינת הרבה יזמים לא טובים בחשבון… והכוונה במיוחד לחשבון העסקי שלהם.

הם אוהבים לספק את השירות הייחודי שלהם, לפעמים הם גם אוהבים להתעסק בשיווק והמכירה שלו  אבל רובם המכריע לא אוהב להתעסק במספרים. לחשב רווחיות, לנהל תזרים ותוכניות כלכליות. 

כמו שלא היה עולה על דעתו של אדם שהיגרר לארץ זרה, לא ללמוד את שפתהֿ, שהרי אם לא ילמד איך יסתדר? ככה בעל עסק שנמנע מללמוד ולעסוק בחשבון האמיתי של העסק. איך יוכול להתסדר בלי זה. שפת האם של העסק היא השפה הפיננסית. מהרגע הראשון צריך לרכוש את הכלים הבסיסיים כדי לוודא שהפעילות העסקית אכן רווחית ומשתלמת. 

שילוב דיגיטאל

אם לא נחתת מהמאדים אתמול, אתה יודע שאנחנו כבר בעידן החדש שהדגיטאל הוא כבר עובדה קיימת שאין פעילות עסקית שיכולה להתיימר להסדדר בלעדיה

את הדיגיטאל אפשר לשלב בכמה מוקדים קריטיים בעסק:

בשיווק – יצירת שוק, יצירת מודעות, איסוף לידים

במכירות – מכירות באון ליין (חנות און ליין, דף מכירה וכד.) ותהליכי חימום לידים

בתיפעול – בניהול שרשרת האספקה, תיאום לוז, ניהול מלאי וכ..

במוצרים – שילוב מוצרי מידע בתמהיל המוצרים כהשלמה למוצרים אחרים או כעומדבזכות עצמו

בשירות הלקוחות – פתרון בעיות, הדרכה,  תמיכה ושירות שוטף

כדאי מהרגע הראשון שרק מתכננים את העסק כבר לסמן את המוקד הדיגיטלי הרלוונטי שרוצים להתחיל איתו

תמיכה סביבתית

ולבסוף בנימה קצת ״לא עסקית״ בעליל אני יכול להגיד מניסיוני שלמשפט ״עסק לא עושים לבד״ יש כמה מובנים שאפשר להאריך בהם.

ֿאבל יש מובן אחד שהוא לדעתי קריטי מאוד להצלחה כבר בהתחלה.

תמיכה ופירגון של הסביבה הקרובה. 

זה יכול להיות משפחה, הורים, בן/ בת זוג, ילדים וחברה קרובה. כל אדם והסביבה שהוא נתמך בה וקשור אליה בחייו. הם מקור ומשענת קריטית לסיכויי הצלחותו של בעל העסק.

חייו של יזם מאוד בודדים. אין לו הרבה פעמים חברה,ֿ אירגון לפעמים אפילו אין לו צוות קבוע. והוא צריך כל הזמן ללמוד דברים חדשים, לסגל התנהגויות וכישורים שהוא לא רגיל. להתסגל לטכנולוגיות, שיטות עבודה. חיים מלאי אקשן ולא פעם מלאי סטרס

לחזור הביתה מיום עמוס בסטרסים מהעסק ולמצוא בן זוג או בת זוג תומכים שמוכנים לתת כתף, לשאת בעול, לעודד כשקשה, לנחם וגם לתת חיוך וטפיחה על השכם כשההצלחות מתחילות להופיע זה לא פריווילגיה לבודדים, זה תנאי הכרחי להצלחה.

{cta}

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Print

לקביעת פגישה אישית איתי

פרימיום

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש”ח לחודש

חבריו הסטודנטים רצים בין עבודות סטודנטיאליות מזדמנות מלצרות בבית קפה, עבודת שמירה או שליחויות. חבריו מגרדים כמה אלפי ש”ח בודדים בחודש ומתקמצנים לקונות הפוך בכוס

קרא עוד»
למה אני שונא את בלייק פריידי?

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»