זכית פעם בלוטו?
אני מהמר שלא.. בכל אופן לא בפרס הגדול כנראה.
אבל בטח יצא לך לשמוע על הסטטיסטיקה הנוראה של הזוכים בלוטו. רובים המוחלט מאבד את כל הכסף שזכה בו ושורף אותו תוך שנים ספורות. בעצם אחרי פרק זמן קצר ביותר, הם חוזרים בדיוק לאותו מקום שהם היו בו לפני הזכיה.
רק עם הבדל קטן אחד:
הסיכוי שהם יזכו פעם נוספת בלוטו הוא הרבה הרבה יותר קטן. אני לא מכיר את ההיסטוריה של זוכי הפיס והלוטו אבל דומני שכמעט ואין מישהו כזה שזכה פעמיים.
כשאני שומע את את הסטטיסטיקות האלו לא פעם, אני מגלה שזה מעורר בי כעס! איך יכול להיות שבן אדם זוכה בסכום כל כך גדול ולא לוקח אחריות על הדבר? איך אנשים מרשים לעצמם להיות כאלו חסרי אחריות?! למה הם לא מסדרים את עצמם, את משפחתם ובמקום זאת הם מוציאים את הכסף על מותרות חולפות וחסרות בסיס כלכלי?!
כמה אפשר להיות טיפש?!
אבל אז אני נזכר שאני פוגש לא מעט יזמים שזכו בלוטו!
=> הם השיקו מוצר שנחטף מהר, נמכר בכמויות גדולות והכניס להם סכום כסף גדול בבת אחת.
=> הם הרימו קמפיין אונליין מגניב, הטריפו את השוק והכניסו לחשבון בבת אחת בוחטה אדירה של מזומנים.
=> הם עלו על ערוץ שיווק טרנדי, חדש ובתולי והצליחו לקחת נתח עוקבים גדול במהירות.
=> הם מכרו מוצר פרימיום במחיר משוגע ותוך כמה שבועות הכפילו פי ארבע את ההכנסות שלהם.
ויש לי עוד מלא דוגמאות כאלה, שאני רואה יום יום.
זה לא משנה שאני יודע, וגם מסביר להם, שההצלחות האלה הן לא פעם פועל יוצא של מאמצים ארוכים לאורך המון המון זמן. כמו במשל הבמבוק המפורסם.
בהרגשה שלהם מתנהגים כמו זוכי לוטו.
והתחושה הזו מעוררת אצלם את הצורך לפצות על השנים הקשות, על ההישרדות הארוכה, על תחושת הדחק התמידית. על הימים שהם חזרו הביתה עם ראש באדמה ולא ידעו מאיפה יבוא השקל בחודש הבא.
הכעס שלי על זוכי הלוטו התחלף לתחושת חמלה.
הבנתי שיש בעיה אמיתית.
הם לא טיפשים או חסרי אחריות. הם לכודים בתוך מיינדסט הישרדותי, שגורם להם לפעול ולהתנהג באופן לא רציונלי ולא נכון גם כשמגיעה הצלחה.
חוסר הצלחה בעסק – יוצר בעיות, קשיים, תסכולים ופגיעה בערך העצמי.
גם הצלחה בעסק – מולידה המון בעיות וקשיים שונים.
עם הכל צריך לדעת להתמודד!
אין ברירה.
אין ״הארץ המובטחת״ בביזנס. מקסימום עצירה בנווה מדבר מוריק ליד מעיין מים זכים למשך כמה שנים.
