אני לא חובב צפייה בספורט מושבע. אבל סביב אולימפיאדות ואירועי ספורט גדולים, אני מגלה עניין בסיפורים האנושיים שמתגלים מאחורי התחרויות הגדולות. כי ספורט זה עוד מקום שאפשר ללמוד על הרוח האנושית – וזה דווקא מאוד מעניין אותי.
אחד הסיפורים המרתקים והמפורסמים הוא סיפורו של רוג׳ר בינסטר!
למרות שרוג׳ר לא זכה באף מדליה אולימפית, וגם שיא העולם ששבר החזיק מעמד זמן קצר בלבד – רוג׳ר נחשב לאחד הספורטאים הכי חשובים בספורט המודרני.
מה גרם לו להגיע למעמד הזה?
רוג׳ר היה רץ למרחקים קצרים והתחרה במירוצים של מייל אחד. (מייל אחד זה כ 1600 מטר). עד לשיא שהוא קבע, היתה ״עובדה״ ברורה בקרב פיזיולוגים ומאמנים שלא ניתן לשבור את מחסום המרחק הזה בפחות מ-4 דקות!
“קצה גבול היכולת האנושית” קראו לזה.
מדעני הספורט נתנו לכך הסבר מדעי ומלומד: הריאות לא יכולות לספק מספיק חמצן לגוף על מנת לאפשר את זה. ואכן אף אחד לא הצליח לרדת מהזמן הזה בריצה הזו.
עד ש..
עד שבמירוץ רשמי שהתקיים במאי 1954 באוקספורד, מול אצטדיון מלא בצופים, בינסטר חצה את קו הסיום של המירוץ והתמוטט על המסלול.
השעון נעצר על 3:59.4
הקהל היה באקסטזה! מחסום ה-4 דק למייל התנפץ לרסיסים!
שבירת שיאים עולמיים התרחשה בעוד המון ענפים לאורך היסטוריית הספורט, אבל שבירת השיא הזה נחקקה לעשרות שנים אח״כ והפכה לסמל.
מה שהיה מדהים בשבירת השיא הזה, שחודשיים אחרי שרוג׳ר שבר את מחסום ה4 דקות הזה, רץ אוסטרלי שבר אותו שוב. ושנה אח״כ סטודנטים בקולג’ כבר הצליחו לרוץ במהירות הזו באימונים שוטפים.
רו׳גר לא רק שבר את השיא. הוא הוכיח שאין מושג כזה: ״קצה גבול היכולת האנושית״.
זה סיפור מכונן, שברבות השנים אומץ על ידי מנטורים למוטיבציה, מאמנים, מחנכים ועוד. הם הדגימו באמצעות הסיפור היפה הזה איך אמונות מגבילות את ההתקדמות שלנו ומשפיעות על התוצאות שאנחנו משיגים. ואיך בעצם לכל אחד מאיתנו יש מחסום של ״4 דקות למייל״ שמגביל את הצמיחה שלו.
אני כאן איתכם כדי לדבר על המחסום הזה בביזנס.
מהו המחסום הזה שתוקע את העסק שלך שוב ושוב והקול הפנימי הזה שאומר לך שוב ושוב:
״אתה בקצה היכולת העסקית שלך״
״אי אפשר לשבור את מחסוך הxxx ש״ח שאתה יכול להכניס מהעסק שלך״
