אתמול בערב אח״י מגן חזרה מעוד הפלגה, ניגשה לרציף, נעצרה ונקשרה למזח.
בחדר הבקרה של מחלקת מכונה, אמיתי שלנו הדמים בפעם האחרונה את המנועים וסיים את ״הפלגתו״. כך מכנים בחיל הים את ההפלגה האחרונה של מפקד בספינה שמסיים את תפקידו.
מחיאות כפיים סועורת של צוות מכונה, למטה בבקרה, חיבוקים צא׳פחות והצי׳ף אמיתי השלים את משימתו הימית והמבצעית האחרונה ובעצם גם את מסלול השירות המבצעי הארוך שלו.
שבע וחצי שנים ראבק!
כמה דקות אח״כ כרוז ברמקול קרא לכל צוות הספינה להתאסף על המנחת למעלה, להרמת כוסית לרגל סיום תפקידו. חיילי ומפקדי הספינה מגיעים נאספים בחי״ת. אמיתי יצא למנחת ושם פגש אותנו.
אורית, רות ואני חיכינו לו שם.
הפתעה.
צוות הספינה נפרד מאמיתי מפקד מחלקת המכונה הראשון של אח״י מגן בארץ. מי שהביא יחד עם צוות החלוץ מגרמניה את הספינה האדירה הזו והיה חוד החנית של מיבצוע הכלי החדש שמעניק למדינת ישראל יכולות מבצעיות אסטרטגיות, הגנתיות והתקפיות . משימת המיבצוע המורכבת הזו הגיעה לשיא לפני שבועיים בניסוי מוצלח של יירוט כיפת ברזל מתוך הספינה. זה גם היה פרוייקט הסיום שאמיתי עמל עליו חודשים רבים והביא את מיטב הידע הכישרון והיכולות הפיקודיות והמקצעויות שלו.
את זה לא אני אמרתי
את זה למדתי מהמפקדים הבכירים שדיברו ונפרדו ממנו.
הלב גאה מגאווה.
אבל הלב התרגש יותר כששמענו את החיילים, הפיקודים, הנגדים והסגנים של אמיתי מדברים ונפרדים מהמפקד-האדם, שראה אותם, גידל אותם וטיפח אותם.
קולות רעדו, דמעות התנוצצו, חיוכים וצחקים נבוכים נשמעו.
וזיהינו אותו
זיהינו את הילד הזה שתמיד שמר על חיוך, צניעות, הובלה בגובה העיניים, כתף אל כתף ובפעם הראשונה גם שמענו את מה שהחיילים אמרו עליו.
אמיתי היה קצת נבוך, מרוגש מאוד דיבר קצר, לבבי ולעניין ונתן באבירות את הקרדיט והכבוד לצוות שעבד איתו במסירות יום וליל כדי לעשות את הכי טוב שרק אפשר.
שחקן נשמה
team player
חיבקנו אותו, התרגשנו איתו וגם נצבט לנו הלב.
״יורדים לי מהכתפיים עכשיו עשר טון של אחריות אבל גם יורדים לי מהלב עשר טון משמעות״
אמיתי אמר לנו
והלב נצבט.
סיום מפואר למסלול ארוך, תובעני, שאין גבול לאחריות וכובד המשימה שהונחו על כתפיו הצעירות של בננו. מעטים הצעירים בני גילו שהחזיקו את הפיקדון הזה בידיהם. על מעטים מאוד סומכים ככה. ידענו את זה הרבה זמן. אתמול שמענו וראינו במו עיננו.
תמיד האמנתי בו שהוא מסוגל. תמיד ידעתי בכל צומת שבה נבחר, שמי שקיבל החלטה לגביו, קיבלת החלטה ראויה.
אני אמרתי לו
״התגייסת כנער מתבגר, מהסס, לא בטוח לאן תגיע ומה תוציא מעצמך ואתה מסיים את התפקיד הזה כמפקד מצטיין, ערכי, ששמר על אישיותו אנושיותו תוך חתירה לשיאים בנחישות ואיתנות
אתה נפרד מהתפקיד כאדם מעורר השראה. וזה ילך איתך לכל מקום״
וגם נפרדתי בשמי ובשם אורית מצוות אח״י מגן ומזרוע הים שהיו לנו למשפחה במשך כל הרבה שנים.
המסלול המדהים שזכינו ללוות אותו, לתמוך בו ולהיות שותפים שלו, קיבל את ההשלמה הכי יפה שיכולנו לדמיין.
אמיתי מצא את אהבתו, רות, שמצאה בו את אהבתה שלה. אהבה שליבלבה ופרחה בחיל הים. קשר שנבט לראשונה בגיבוש החובלים שאמיתי העביר לרות והמשיך בשלט רחוק במשך כמעט שנתיים בהם שהה במספנה בגרמניה רחוק מאיתנו.
אמיתי ורות יעמדו עוד חודש וקצת מתחת לחופה איתנו ועם צביקה וליאורה המחותנים החדשים שלנו איתנו ועם כל משפחות שליו ובן הרוש, הם יבואו בברית הנישואין ויקימו את נמל הבית שלהם ביחד.
אמיתי בן יקר ואהוב
מצדיע לך על כל מה שעשית.
בטוח שאתה הולך לפרק מפואר, משמעותי גדול ומרשים לא פחות מהפרק הנוכחי שהסתיים.
ואני גם מודה לך על שבחרת בי להיות אביך
תמיד אהיה לידך ולצידך.
רות ואמיתי תמיד אהיה לידכם ולצידכם.
בסוף הטקס נכנסו לחדרו של אמיתי, לאסוף את חפציו ולצאת לחגוג ביחד.
רגע, הוא ביקש מאיתנו.
הסתכלנו משתוממים עליו
הוא הוריד את כלי המיטה מהמיטה שלו, מיטת הצי׳ף, ופרס את כלי המיטה של מחליפו נחשון, הצי׳ף החדש. סידר את המיטה ואמר לנו בגאווה והשלמה עכשיו נחשון ישן על מיטת הצי׳ף.
פריים קטן, פשוט, שאולי מספר הכל בעצם.
