ככה אתה נותן שיעקפו אותך?

היום יום מרגש במיוחד עבורי.

היום עלה סוף סוף הפודקאסט החדש שלי: “משחקי העושר״

 

ורגע לפני שאתם שועטים לחפש אותו באפליקציית הפודקאטס שלכם

(כרגע זמין בספוטיפיי ואפל. עוד יום – יומיים יהיה זמין גם בגוגל) 

ושניה אחת לפני שאתם מתמכרים אליו, משתגעים מרוב כיף,

כותבים עליו ביקורת עם קופי משובח, מדרגים אותו בחמש כוכבים,

משתפים אותו ומדברים עליו עם כל מי שאתם מכירים…

כי אתם הרוסים עליו.

דקה אחת מזמנכם לפני לכן…

אספר לכם איך הדבר הזה קרה…

=> בקיץ 2020 התחלתי לחשוב על פודקאסט חדש,

זיהיתי שיש עליה בצריכת הפודקאסטים בארץ.

הביקוש לתוכן דיגיטלי עלה באופן דרמטי בעקבות הבידודים.

=> באוגוסט 2020 הצטרפתי לקורס של יוצרת פודקאסט

נהדרת ושדרנית רדיו בשם מאיה קוסובר (יוצרת של הפוד

הנפלא ״שיר אחד״ למי שמכיר).

=> הכרתי שם את פרומט ״הפודקאסט הנרטיבי״ לעומת

פורמט הראיונות. פודקאסט נרטיבי זה למעשה תוכנית

כמו הפוד ״עושים היסטוריה״. פעם קראו לזה תסכית.

=> נדלקתי על פורמט הנרטיבי. רציתי מאוד לעשות

אחד כזה והתחלתי לשבור את הראש איך מיישמים את זה.

לא קל לפצח קונספט ולא קל להפיק את זה.

=> מה אני עושה כשאני תקוע? אומר לעצמי:

טוב בוא נקנה עוד ציוד צילום וסאונד ונלמד איך להפיק את זה טכנית.

=> מת על ציוד ודאדג׳טים.

אבל יותר אוהב לאסוף אותם מלהפעיל אותם…

=> אני לא מושלם.

=> בינתיים הגיע הבידוד השני והשלישי. אני עדיין

לא מגובש על הקונספט אבל מה זה חשוב. נכנס לחנות

קונה עוד מיקרופון כי נראה לי שיתאים.

=> המיקרופון הזה לא מתאים. זרוק אצלי במשרד עד היום.

=> הזמן חולף לו, וולר מחליט לצאת עם פודקאסט משלו…

תיכף נדבר על הנחש.

=> באוגוסט 2021 שנה אחרי ההחלטה שלי. אני יושב 

וכותב סיסטם הפקת פודקאסט. התמונה שלו כאן

 

=> אני עדיין מנסה להפיק את הפדקאסט בעצמי. ואתם לא

מאמינים מצאתי עוד מקליט פודקאסט חדש של זום

(לא חברת התוכנה, חברת הסאונד).

=> נו, מה נראה לכם שלא אקנה?..

=> עוברים עוד כמה חודשים. לא מצליח להוציא את זה לפועל. 

השוטף שוטף. דבר אחד אני מבין כרגע. זה לא יהיה

פודקאסט נרטיבי. פורמט כזה יקח לי המון משאבים ואנרגיה

במקום זה אני מחליט ללכת על פורמט ראיונות.

=> בדצמבר, חברה טובה אומרת לי: ״תגיד למה אתה מסתבך?

במקום להפיק בעצמך את הפודקאסט שכור אולפן ותצא לדרך!״

=> אין לי מה להגיד מול דבר החכמה הזה.

=> בסוף דצמבר אני רוכש חבילת שידור מהאולפן של אור אליעז

(תותח! מפרגן לך!!)

=> במהלך ינואר אני מזמין אורחים מראיין אותם באולפן.

=> עובר על החומרים מתקן ושולח לעריכה.

קצת גרפיקה עוד טיפה נגיעות סאונד.

=> השבוע כמעט שנה וחצי אחרי שהחלטתי לצאת לדרך

עם הפודקאסט. סוף סוף יצא!

זה אני.

בואו נדבר על וולר.

וולר, זיהה את הפודקאסט כערוץ מדיה מתאים עבורו

והחליט גם לצאת לדרך.

לקביעת פגישה אישית איתי

פרימיום

הנה סיפור הדרך שלו:

=> נובמבר 2020 – הוא מדבר על זה איתנו בצוות. 

הוא קיבל החלטה.

=> דצמבר 2020 הוא מקיים שלוש פגישות עם 

אנשים שיש להם פודקאסטים. ממדל באמצעותם מה 

צריך כדי  להעלות את הפודקאסט לאוייר

=> עושה רשימת קניות, מעביר לדותן, שגם 

לומד איך לתפעל את זה.

=> מקליט כמה פרקים.

=> 28/01/21 – עולה הפרק הראשון לאוויר.

מאז עלו 53 פרקים מצויינים!!

אבל אני לא יכול שלא להגיד לו:

״תחנק יא נחש! כי אין לך 3 מכשירי הקלטה 3 מצלמות,

עוד 5 מיקרופונים וכבלים באורך של כביש שש…״

עכשיו,

ראית שתי דרכים איך להרים פודקאסט.ֿ

אתה בטח מבין שיש משהו מעצבן שלא לומר מחרפן את

המוח כשאתה רוצה לעשות משהו, מסתבך איתו ומסתבך

איתו ורואה אחרים שעוקפים אותך בסיבוב.

אפילו שזה מישהו כמו עידן שאני אוהב..

זה יכול לעורר המון רגשות של תיסכול, חוסר הערכה עצמית,

וזה בוודאי לא מסיר קנאה, שינאה ותחרות (הערה מגזרית..)

אבל למדתי כלל חשוב שהתחלתי לרוץ חצאי מרתונים.

וראיתי אז את הרצים החטובים האלו שעקפו אותי עם טייצים

זרחניים בוהקים, זורקים לי חיוכים של דוגמנים..

במקום להסכתל על מי שעקף,

למדתי להסתכל לאחור ולראות איפה אני נמצא קדימה..

איפה יש כאלו שנמצאים מאחורי,

איפה יש כאלו שבכלל לא התחילו את המירוץ,

איפה יש כאלו שבכלל לא נרשמו למירוץ,

איפה יש כאלו שבכלל לא שמו את הנעלי ריצה כדי להתחיל לרוץ,

את כולם עקפתי! 

אז אולי אני לא כל כך מאחור…

תמיד יהיה מי שישיג אותנו.

ועוד תובנה חשובה למדתי בדרך.

הפודקאסט עבורי הוא הרבה יותר מערוץ שיווק,

מדיה או פלטפורמה לחזק את המותג שלי.

הפודקאסט בשבילי הוא המקום שאני מדבר 

את הנשמה שלי. חושף את הלב שלי בלי מחיצות,

ולכן אני מתרגש היום מאוד.

מרגיש את העושר הזה שפתאום אני מצליח

להתבטא באיכות שלא הצלחתי לבטא עד היום.

וזה לא שלא כתבתי בבלוג, במדיה חברתית, באינסטה,

אפילו לטיקטוק נכנסתחי שאלוהים ישמור עלי!

לכן היום זה יום של הגשמת חלום!

עכשיו אתם יכולים לרוץ, לשמוע, לשתף וכו’..

(כל הCall to action שהכנסתי לכם על הדרך)

כי בסוף למרות שהנחש הגדול עקף אותי למדתי משהו ממנו..

מנו בן הרוש,

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

Facebook
Twitter
LinkedIn
Email
WhatsApp
Print

לקביעת פגישה אישית איתי

פרימיום

אולי יעניין אותך לקרוא גם

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש”ח לחודש

חבריו הסטודנטים רצים בין עבודות סטודנטיאליות מזדמנות מלצרות בבית קפה, עבודת שמירה או שליחויות. חבריו מגרדים כמה אלפי ש”ח בודדים בחודש ומתקמצנים לקונות הפוך בכוס

קרא עוד»
למה אני שונא את בלייק פריידי?

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»