
סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש
מי שהקים עסק יודע את זה. מצד אחד הקמת עסק היא אחד הדברים המרגשים שאדם יכול לעשות בחייו, מצד שני זהו אחד המהלכים הכי מסובכים
יום אחד זה תופס אותך. עשיתי את זה! אתה אומר לעצמך. קמת בבוקר, התארגנת אתה בדרך לביזנס פתאום אתה שם לב שאתה כבר לא בסטרס כמו שהיית בתחילת הקמת העסק, הלקוחות כבר באים באופן שוטף, הכסף נכנס ומצטבר בחשבון, ואתה בפעם הראשונה מבין שהגעת למקום שרצית. אז לאן הולכים הלאה בעצם?
אני זוכר את אותו הבוקר הזה שהגעתי למשרדי. התסכלתי מסביבי. ראיתי את מנהלת שירות הלקוחות יושבת בשלוחן שלה ועונה לטלפונים. ראיתי את המתכנת יושב מול המסך עובד על שידרוג התוכנה. ראיתי בשולחני את נתוני הפעילות של המערכת מרצדים על מסך הלפטופ שלי.
הכל מתקתק
נכנסתי ליאנבוקס שלי. מייל אחד חייב התייחסות מיידית. ועוד 4 מיילים שהייתי צריך לכתוב כמה מילים, ללחוץ העבר למישהו אחר במשרד שימשיך את הטיפול.
מתחיל להרגיש לי משהו מוזר
אני עוד לא מבין מה בדיוק
נכנסתי שוב למערכת המידע שבנינו ופעילה כרגע עם עשרות אלפי יוזרים. התבוננתי על נתוני הכניסה, פניות פתוחות, פניות שנסגרו, מדדי הפעילות נורמליים לחלוטין ושיגרתיים.
מה קורה כאן?
קופץ לחשבון הבנק של העסק. וואלה העסק ביתרה חיובית, אין צפי הוצאות חריג לחודש הקרוב, אני כבר מבין כמה כסף יהיה לנו בחשבון בסוף החודש. בניגוד לחודשים אחרים בעבר, אין לחץ לשלם לספקים בזמן ולהעביר משכורות כמו שצריך.
ואז אני קולט
אין לי מה לעשות היום בעבודה…
העסק עובד מעצמו. כל אחד מהאנשים שעובדים בעסק יודע מה לעשות, יש לו משימות משלו. הוא לא צריך אותי.
הלקוחות מקבלים מענה- הם לא צריכים אותי
הספקים מקבלים את התמורה שלהם – הם לא מטרידים אות
אז מה אני בעצם עושה עם כל היום הזה…
עד אותו היום, זה ממש לא היה ככה. היו ימים של לחצים, משברים, טלפונים מהבנק, לקוחות שמתלוננים, בעיות תזרים שגרמו לי נדודי שינה מאיפה לשלם משכורת בסוף החודש לעובדים.
אבל אחרי הרבה עבודה קשה, תיקונים, שיפורים והתקדמות צעד אחרי צעד, פתאום אני מגלה שהעסק עובד.
אז אני במקום טוב בעצם ?אני שואל את עצמי
ולא רק אני שאלתי את עצמי את השאלה הזו. אני פוגש בעלי עסקים שאחרי 5-7 שנים של עבודה מאומצת ויסודית בעסק מוצאים את עצמם באותו מקום והם משתפים אותי במחשבות שלהם
הם אומרים לי:
מצד אחד זו תחושה נפלאה. לדעת שעשיתי את זה.הגשמתי את החלום שלי! וואו!!! אין הנאה גדולה יותר בחיים מאשר לשמוע את אלו שאמרו לי אז בהתחלה: ״משוגע אל תעשה את זה״ משפילים מבט, מקפלים זנב ואומרים לי ״סליחה טעינו״.
אז המצב טוב בעצם למה בכל זאת אתה היזם מרגיש לא שלם. מרגיש אפילו שאתה לא ממש שמח עם המצב? הרי בשביל היום הזה עבדת כל כך קשה.
תן לי להגיד לך את זה חד וקצת אכזרי:
כי אתה חושש להיות מיותר
אתה ידע היטב שלהגשים חלום עסקי, זה מהלך תובעני שדרש ממך הקרבה של הרבה דברים חשובים. ואכן הגשמת שילמת את המחיר וזכית בדין ובצדק בפרס הגדול. אבל אז אתה מתחיל מלחשוב:
מה, זה הכל?!
זה כל כל מה שיש לחיים להציע לי?
כבר אין בי צורך יותר בעולם?
אלו מחשבות מבהילות משהו ואפילו יכולות לעורר חרדה. מי רוצה להרגיש שאין בו צורך יותר וזה המקסימום שלו. מה כבר סוף הדרך?
ולא זו בלבד, יזם במהותו הוא אדם שאוהב עשיה, יצירה, אקשן, פעילות ובא נודה על האמת גם אוהב את הסיכונים, הסטרטס והלחץ. הוא יגיד לך לפעמים שהוא לא אוהב את זה יותר מידי אבל אל תאמין לו יותר מידי. האקשן הזה מייצר אצלו את האדרנלין, החוויה, תחושת ההישגיות ובסוף גם תחושת העצמה ומסוגלות נפלאה
הוא מכור לזה. הוא לא מסוגל לוותר על זה
מהשלב הזה מתחיל תהליך חדש של ״לידה מחדש״ של היזם ואם הוא קולט נכון את הרגע הספציפי הזה הוא יחווה גם אושר גדול
אבל שניה אחת לפני תחושת האושר הזה, יש רגע אחד שהוא צריך ללכוד ולתת לו תשומת לב אם הוא לא רוצה לקחת סיכון שהעסק גם יכול לקרוס ולהעלם ברגע
רגע אחד לפני שאתה נפנה להתעסק עם שאלת מהו השלב הבא שלך אתה חייב לדעת שיש מהמורה אחת שאתה חייב להסיר. אתה חייב לוודא שריפאת את העסק שלך מכל מחלות הילדות שלו.
מבין עשרות יזמים שהגיעו אלי בשלב הזה, לא היה עסק אחד שהכנסתי מתחת איזמל הניתחים שלי, שלא ראיתי לפחות מחלת ילדות אחת או שתים שעדין היו פעילות והוא לא התגבר עליהם.
יזם מתחיל את פעולת היזמות עם חזון גדול, תיכנון מסויים ויוצא לדרך. מהר מאוד הוא מגלה את הפערים מול המציאות וראשו נחבט בקירות מזכוכית ולא מזכוכית והוא נאלץ להתמודד.
הוא מתמודד בעזרת תושיה, אומץ שמייצרים פתרונות ״זמניים״ שעובדים ונותנים מענה מיידי אבל מעצם טבעם הם גם לא יציבים ומבוססים. וזה עובד הדבר הזה. שוב ושוב. היזם שוכח שהוא בעצם פתר משהו באופן זמני ורץ לטפל בדברים הדחופים והבהולים שנקרים בדרכו.
אם הזמן התושיה והזמני הופך לקבוע וסטנדטי בעסק. זה נותן שקט תעשייתי אומנם, אבל השקט הזה מדומה ומבוסס על אשליה שפתרנו את הבעיה.
עסק לא יכול להיות בשלב הבוגר שלו במצב הזה
עסק מגיע לשלב הבגרות שלו כשיש לו שש סיסטמים קריטיים שהוא התגבר עליהם והטמיע אותם באופן שמספק לו תפוקות ידועת מראש ובסטדנרט אחיד.
אם אתה בשלב הזה הכנתי לך אתה חייב לדעת לזהות נכון את איזור ״מחלת הילדות של העסק שלך״ ולטפל בו באופן יסודי ואמיתי שיחזיק מעמד
מיפיתי לך כאן את ששת הסיסטמים הקריטיים בשאלון קצר .
קרא אותו , אם יש שאלה שאתה לא יודע עליה את התשובה, או שאתה עונה עליה בלא.
עצור!
בדוק את הסיסטם כולו ותאתר מה אתה חייב לשפר בו עכשיו לפני שאתה עובר לשלב הבא שלך
מניסיוני עם מאות ואלפי עסקים כל שורה כאן למעלה שאתה עונה עליה בלא
מדממת לך כסף החוצה!
ויותר גרוע יוצרת ״סדק קריטי״ ביסודות המבנה של העסק שלך. לסדקים במבנה יש תכונה קטלנית שהם סמויים מהעין בדרך כלל, אבל ככל שגובר הזמן, והלחץ, המשקל והאינטנסיביות הולכים וגדלים, הם נפערים יותר ויותר עד שהם גורמים לקריסת המבנה כולו.
זה בדיוק הזמן שלך לעשות כעת את בדק הבית הזה לפני שאתה עובד הלאה כדי לוודא שתוכל להמשיך הלאה בראש שקט באמת ולהגשים את החלומות הבאים שלך
מי שהקים עסק יודע את זה. מצד אחד הקמת עסק היא אחד הדברים המרגשים שאדם יכול לעשות בחייו, מצד שני זהו אחד המהלכים הכי מסובכים
מי שהקים עסק יודע את זה. מצד אחד הקמת עסק היא אחד הדברים המרגשים שאדם יכול לעשות בחייו, מצד שני זהו אחד המהלכים הכי מסובכים
אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע
מנו, האם אפשר לעשות 100k בתקופת הקורונה? לא יודע כמה פעמים שמעתי את השאלה הזו במהלך שלושת החודשים האחרונים, אבל זה בערך כמו כמות הפעמים
מי שהקים עסק יודע את זה. מצד אחד הקמת עסק היא אחד הדברים המרגשים שאדם יכול לעשות בחייו, מצד שני זהו אחד המהלכים הכי מסובכים
מאיפה לעזאזל יצוץ הלקוח הבא שלי? אם אתה מותש מנסיונות לגרד כל פעם את הלקוח הבא שלך לחודש הבא, ואין לך אסטרטגיה שעובדת לך איך