סטודנט בן 26 שמרוויח 101,000 ש"ח לחודש

מי שהקים עסק יודע את זה. מצד אחד הקמת עסק היא אחד הדברים המרגשים שאדם יכול לעשות בחייו, מצד שני זהו אחד המהלכים הכי מסובכים וקשים. חמש השנים הראשונות של העסק הם ״שנות הברזל״ ש80% מהעסקים לא צולחים אותם. מה עשו 20% מהעסקים שהצליחו לשבור את הסטטיסטיקה הנוראה?

אחרי ששברנו כמה שיאים במועדון ה100k
נשבר אתמול שיא חדש
סטונדט בן 26
מתרוצץ בין מבחנים, סמינריונים, הגשות
ועוד כמה מילים סטודנטיאליות שכבר שכחתי
יש לו יום וחצי לתפעל את העסק שהוא פתח
סוכנות פרסום דיגיטלית
פלוס הברזות פה ושם מלימודים משמימים
הוא מוצא את הזמן לעשות את הפריצה העסקית
ולכבוש את יעד ה100k
בזמן שהחברים שלו רצים ממלצרות לאבטחה
בזמן שההורים שלו דואגים שהוא יגמור עם
״תואר ביד״
הילד המתוק הזה, עושה לכולנו בית ספר
ושובר את השיא
107,700 ש״ח בחודש מריטיינרים
אומנם הוא לא המשתתף הכי צעיר שעשה את זה
אבל הוא הסוטדנט הראשון
וכך הוא שיתף אותנו במסע שהוא עבר אתמול בקבוצת הווצאפ:
תום בוקאי:
טוב
אז ככה:
לפני 9 חודשים בערך הגעתי לכנס הראשון של ה100k.
הגעתי לשם והייתי פסימי.
מה כבר יכול להשתנות?
באמת האמנתי שיש עסקים שנועדו להיות עסקים של one man show (כמו שלי) ויש עסקים שלא יכולים לפרוץ.
כשחזרתי הביתה משהו הציק לי לאורך כל הדרך. פחדתי לצאת לתהליך הזה, פחדתי להיכשל, פחדתי להצליח.
באחת הפגישות הראשונות שלי עם @Mano כשהוא שאל אותי למה אני כל כך רוצה להשיג 100k בחודש?
מנו, נתת לי פתאום להציף את עצמי בדברים שהסתרתי מעצמי.
חזרתי הביתה מלא בהתלבטות.
צירפו אותי לקבוצה, בהתחלה יצאתי, מנו פנה אלי שוב, שוב נפגשנו.
אמרתי לו
״מני אני סטודנט להנדסת תוכנה, אני רוצה את זה מאוד, אבל גם משהו בי אומר לעצמי תום תפסיק עם השטויות תסיים את התואר כמו בן אדם ותתפתח, גם ככה אתה עושה אחלה כסף עכשיו״.
חזרתי הביתה, שכבתי במיטה והחלטתי ״אני אהיה הסטודנט הראשון בישראל שעושה 100k בחודש״.
8 חודשים של עבודה קשה.
רגעי משבר. רגעי שמחה.
רגעים בהם הורדתי את הרגל מהגז ורגעים בהם לחצתי כל כך חזק על הגז שטסתי במהירות היסטרית.
רגעים ש @עדי חן הייתה שולחת לי ״תעל!!!״ ולפעמים לא עניתי כי התביישתי לשלוח, ורגעים של גאווה עצמית.
מהאימון ברפיז הראשון שלי עם @עידן וולר, לפני כמה חודשים (שמאז לא חזרתי לזה).
אתמול זה קרה – סגרתי את הלקוח הגדול שדמיינתי עליו על רטיינר של 30k בחודש (@Mano זוכר שדיברנו עליו ביאכטה?).
שברתי את השיא שלי.
הגעתי למטרה שלי.
ילד בן 26, סטודנט להנדסת תוכנה, אה ו…
101,700 הכנסות מרטיינרים.
וברגע שסגרתי את זה הבנתי מה המטרה הבאה שלי ומה זה מצריך.
ואין ברירה, מתחילים לעשות ברפיז כל יום רביעי!
מקווה שהצלחתי לתת לכם מוטיבציה ולדחוף אתכם לקצה שלכם!
אל תוותרו! אל תורידו רגל מהגז!
========
אז מה למדנו בתום התותח ?
למדנו שוב פעם שזה אפשרי
נכון,
אבל את זה למדנו כבר כמה פעמים
למדנו שכשיש סיסטם ושיטה מוכחת
התוצאות מגיעות
וגם את זה למדנו כבר
אז מה למדנו חדש?
אולי לא צריך ללמוד משהו חדש
אולי פשוט הכי טוב ליישם את מה שכבר יודעים
אבל לעשות את זה כמו שצריך פעם אחתֿ
וזהו
נ.ב.
לכל בנות ה20 שלוטשות עיניים לבחור הנאה והעשיר בתמונה
הוא בזוגיות מאושרת!
והאמת שאחד הסודות הכי גדולים של הצלחה שלו
זה האישה הנהדרת שאיתו שנתנה לו גב וביטחון מדהים
אז עזבו
אבל יש לנו רווקים ורווקות שווים אחרים במועדון

ידעתי שמבחינה רציונלית אישתי צודקת לגמרי! לא הייתי תמים וידעתי היטב שרוב העסקים שנפתחים לא שורדים חמש שנים. אבל חשתי בכל עצמותי שאם אני לא עושה את זה עכשיו – אני אמות עם תחושת החמצה נוראה שאפילו לא ניסיתי. לא יכולתי לשאת את המחשבה הזו

יצאנו לדרך

אלו היו ימים קשים ביותר. עבודה קשה אף פעם לא הפחידה אותי. הייתי רגיל מגיל צעיר ומכל  תפקידי בקיבוץ לעבוד שעות מרובות, ליזום, לדחוף, לפתור בעיות לכבות שריפות לקום כל בוקר ולדעת שצריך להסתער על הפעילות

אבל תמיד בכל שנותי כשכיר, ולמרות הבעיות והאתגרים העצומים שהתמודדתי איתם לא פעם. חזרתי הביתה וכשהלכתי לישון, ידעתי שגם מחר אקום לאותה עבודה, לאותו משרד ולאותם משימות.

כשהקמתי את העסק פתאום קלטתי כמה נוכחת תחושת אי הוודאות. לא היה לילה בשנים הראשונות של הקמת העסק, שרגע לפני שצנחתי לישון ועצמתי את עיני , ולא היתה מתגנבת לראשי המחשבה ההיא שהדחקתי כל היום, האם מחר אקום לעסק חי, או שהיום היה היום האחרון של העסק שלי.

ומלחמת הקיום היתה בכל החזיתות: המוצר לא היה מגובש, תהליך השיווק היה צולע ובקושי זירזפו לידים לעסק. כסוף סוף הייתי מגיע ללקוח ומנסה להציג לו את המוצר שלי, הייתי מתבלבל, מגמגם ונותן פרזנטציה שהיה מתאים לה יותר להזרק לפח זבל. סוף החודש היה מגיע והייתי רואה ששוב לא נכנס כסף ואז מגדיל את מסגרת האשראי, לוקח הלוואות מנסה לצוף מעל המים כשהתחושה התמידית  היא שיש לי משקולת של ארבע טון על הרגליים שמושכות אותי למטה ותיכף אטבע

אני מתגעגע לימים המרגשים של התחלת העסק כשהכל היה רענן ומעורר תקווה, אבל אני לא מתגעגע בכלל לתחושת אי הוודאות התמידית שליוותה אותי

עברו הרבה שנים מאז.

הזכרונות עוד חקוקים חזק בראש. דרך ארוכה עברתי מאז ובמשך כל השנים שאני מנטור עסקי, כמעט ולא פגשתי בעל עסק שהצליח שסיפרתי לו את מה שעברתי בשנים הראשונות שלא אמר לי מיד אחר כך

״וואלה גם לי היו שנים כאלו! בול!!״

במהלך השנים ראיתי גם בעלי עסקים שוויתרו על החלום, ראיתו את אלו שכבה להם האור בעיניים והחליטו יום אחד שהם לא מסוגלים יותר. הם לא יכולים לסבול את חוסר הוודאות המתמשך, את המחנק התזרימי ואת המבטים הקשים והמאוכזבים של בן הזוג ששותק ואומרות הכל.

אבל מעצם עיסוקי היתה לי את הזכות הנדירה לחקור ולזהות מה באמת עובד אחרי ש״הרמתי את מכסה המנוע״ של מאות עסקים ובעלי עסקים  

גיליתי שיש שבעה מפחות קריטיים שכל בעל עסק שיישם אותם הצליח לשבור את הסטטיסקה ולשרוד את ״חמשת שנות הברזל״ הראשונות של העסק

ואלו הם

מיינדסט מפלדה

הקמת עסק זה לא עסק לחלשים. חד וחלק. למי שאין יכולת לפתח מיידנסט חזק של נחישות, דבקות במשימה, איתנות ויכולת עמידה מול לחצים, עדיף בכלל לא להתחיל לחשוב על הקמת עסק. 

כמו כל  כישור בחיים. יש כאלה שנולדים עם זה ויש כאלה שלא. גם מי שלא נולד עם זה יכול לפתח את זה. אבל מדובר בהשקעה ובמוכנות לעשות את מה שצריך ולא תמיד את מה שנעים או כיף לעשות.

ראיתי בעלי עסקים עם רעיונות מפוארים, כסף ותוכניות מהממות, אבל במשבר הראשון שהם חוו בעסק הם התקפלו ונעלמו. לעומתם כל מי שהיה מוכן להתמודד ולכפות על המציאות את הרצון שלו, הצליח בסופו של דבר להשיג את מטרותיו.

פוקוס חסר רחמים

הקמת עסק, במיוחד בענפי שירות אישי, מומחיות, ידע ומנטורינג נעשית בדרך כלל כשבעל העסק עושה הכל בתחילת הדרך. הדבר נובע מתוך מקום של רצון לחסוך ולגדר סיכונים ולהוכיח היתכנות כלכלית לפני שמוציאים כספים. זו גישה בריאה ונכונה, אבל בעל העסק צריך לשים לב שהוא לא גולש ומאמבד פוקוס

קל לאבד פוקוס בתחילת הדרך כי המהלכים הראשונים לא תמיד הולכים, ואז הלקח המיידי שקופץ לראש של בעל העסק הוא להחליף ולשנות. להחליף מוצר, להחליף קמפיין, להחליף שוק, להחליף אוואטר. לפעמים גם הוא חושב להחליף כמה מהם במקביל. 

יש צורך בסבלנות של צייד אנטילופות בסאוונה בתחילת הדרך והכי חשוב להיות כל הזמן עם העיניים על המטרה, להתפקס ולפעול באופן נחוש וחזרתי עד שמתקבל מספיק מידע  כדי לדעת אם המהלך שיצאנו איתו לדרך אכן נושא פרי או שיש להחליף אותו.

שיווק מהיום הראשון

לפעמים יזמים נוטים לחשוב שלפני שהם יוצאים לשיווק ההתחלתי הם צריכים להכין תשתיות מסודרות ומודגמות ורק אז להתחיל לשווק. הם חושבים משהו כמו: ״קודם אני אכין את המוצר, את האריזה ואת הלוקיישן ואז אשווק ואקרא ללקוחות. זו מחשבה הגיונית ולפעמים מחוייבת המציאות. מי שרוצה לפתוח מסעדה, צריך קודם כל לשכור שטח, לקנות ציוד, מלאי וכו.. ורק אז לשווק.

אבל לא בכל עסק או מיזם זה ככה. יש לא מעט מיזמים שאפשר להתחיל מהשיווק. ליצור את בסיס הביקוש על ידי לקוחות ובהמשך לפתח את התשתיות שמתבקשות. 

בעל עסק חייב מהיום הראשון שהוא החליט לפתוח את העסק, אפילו עוד לפני שהוא פתח אותו כבר לשווק. שיווק זה ליצור התעניינות, תשוקה ומודעות למוצרים שלך קח שהצרכן יבחר להגיע אליך לבדוק, לנסות, להתעניין, לקבל מידע ומשם נפתחת הדלך למכירות. מי שמתכנת את הראש היזמי-עסקי שלו מהתחלה לשווק ולמכור מגדיל פי כמה את סיכוייו להגיע לפריצה עסקית מהר ולקצר את ״חמשת שנות הברזל״

פיתוח מוצר ליבה איכותי

מה לשווק? מה למכור בתחילת הדרך? 

ראיתי הרבה בעלי עסקים שחשבו שהדבר הכי טוב לשווק ולמכור בתחילת הדרך הוא מוצרי חינם, מוצרי היכרות או את המוצרים שלהם במחירים מוזלים מאוד. הם חשבו שלא מתאים שיגבו כסף מלא בתחילת הדרך אלא הם צריכים קודם ״להוכיח את עצמם״ מול השוק ורק אז לגבות מחיר מלא.

גם כאן יש בסיס הגיוני למחשבה. השאלה היא מה טווח הזמן שמקצים למהלך כזה. מניסיוני יותר מידי בעלי עסקים מושכים יותר מידי זמן את השלב הזה. ובכך הם גורמים לעצמם נזק גדול

מכיוון שהם לא גובים על המוצר שלהם  את המחיר המלא הם לא בוחנים את השוק בתנאי אמת מול ההצעה שלהם, ואין להם מושג אם באמת יש היתכנות כלכלית לשירות או למוצר שלהם במחיר שהם מתכננים. הרי ממוצרים זולים, או מוציר היכרות אי אפשר לחיות בסופו של דבר

צריך מתחילת הדרך לצאת ולמכור את מוצר הליבה של העסק (המוצר המרכזי שמתכננים לבנות מסביבו את כל הפעילות העסקית העתידה) במחיר מלא. רק ככה אפשר לקבל מושג ולהבין האם המוצר בר קיימא מבחינת השוק ובעל העסק.

רווחים תחילה

יזמים בדרך כלל טובים מאוד בחזון, בדחיפה קדימה, באומץ וברוח נחושה. בגלל זה הם יזמים. שמתי לב לתופעה מעניינת הרבה יזמים לא טובים בחשבון… והכוונה במיוחד לחשבון העסקי שלהם.

הם אוהבים לספק את השירות הייחודי שלהם, לפעמים הם גם אוהבים להתעסק בשיווק והמכירה שלו  אבל רובם המכריע לא אוהב להתעסק במספרים. לחשב רווחיות, לנהל תזרים ותוכניות כלכליות. 

כמו שלא היה עולה על דעתו של אדם שהיגרר לארץ זרה, לא ללמוד את שפתהֿ, שהרי אם לא ילמד איך יסתדר? ככה בעל עסק שנמנע מללמוד ולעסוק בחשבון האמיתי של העסק. איך יוכול להתסדר בלי זה. שפת האם של העסק היא השפה הפיננסית. מהרגע הראשון צריך לרכוש את הכלים הבסיסיים כדי לוודא שהפעילות העסקית אכן רווחית ומשתלמת. 

שילוב דיגיטאל

אם לא נחתת מהמאדים אתמול, אתה יודע שאנחנו כבר בעידן החדש שהדגיטאל הוא כבר עובדה קיימת שאין פעילות עסקית שיכולה להתיימר להסדדר בלעדיה

את הדיגיטאל אפשר לשלב בכמה מוקדים קריטיים בעסק:

בשיווק – יצירת שוק, יצירת מודעות, איסוף לידים

במכירות – מכירות באון ליין (חנות און ליין, דף מכירה וכד.) ותהליכי חימום לידים

בתיפעול – בניהול שרשרת האספקה, תיאום לוז, ניהול מלאי וכ..

במוצרים – שילוב מוצרי מידע בתמהיל המוצרים כהשלמה למוצרים אחרים או כעומדבזכות עצמו

בשירות הלקוחות – פתרון בעיות, הדרכה,  תמיכה ושירות שוטף

כדאי מהרגע הראשון שרק מתכננים את העסק כבר לסמן את המוקד הדיגיטלי הרלוונטי שרוצים להתחיל איתו

תמיכה סביבתית

ולבסוף בנימה קצת ״לא עסקית״ בעליל אני יכול להגיד מניסיוני שלמשפט ״עסק לא עושים לבד״ יש כמה מובנים שאפשר להאריך בהם.

ֿאבל יש מובן אחד שהוא לדעתי קריטי מאוד להצלחה כבר בהתחלה.

תמיכה ופירגון של הסביבה הקרובה. 

זה יכול להיות משפחה, הורים, בן/ בת זוג, ילדים וחברה קרובה. כל אדם והסביבה שהוא נתמך בה וקשור אליה בחייו. הם מקור ומשענת קריטית לסיכויי הצלחותו של בעל העסק.

חייו של יזם מאוד בודדים. אין לו הרבה פעמים חברה,ֿ אירגון לפעמים אפילו אין לו צוות קבוע. והוא צריך כל הזמן ללמוד דברים חדשים, לסגל התנהגויות וכישורים שהוא לא רגיל. להתסגל לטכנולוגיות, שיטות עבודה. חיים מלאי אקשן ולא פעם מלאי סטרס

לחזור הביתה מיום עמוס בסטרסים מהעסק ולמצוא בן זוג או בת זוג תומכים שמוכנים לתת כתף, לשאת בעול, לעודד כשקשה, לנחם וגם לתת חיוך וטפיחה על השכם כשההצלחות מתחילות להופיע זה לא פריווילגיה לבודדים, זה תנאי הכרחי להצלחה.

{cta}

עם מי בא לך לשתף את הפוסט?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב print
Print

אולי יעניין אותך לקרוא גם

למה אני שונא את בלייק פריידי?

אני מתעב את הבלאק פריידיי הזה! למה בעלי עסקים צריכים לשנוא את היום הזה לפחות כמוני בשנים האחרונות העולם המערבי וגם אנחנו בישראל נכנסנולאטראף משוגע

קרא עוד»