Breaking News
Home / וורמונט / הנה הפוסט שחיכתם לו! – איך החמצנו טיסה!

הנה הפוסט שחיכתם לו! – איך החמצנו טיסה!

אני יודע את נפש קוראי.

הרי לא ממש מעניין אתכם תמונות סירטונים וסיפורים איך אנחנו נהנים, עושים חיים והכל דופק כמו שעון.

אתם רוצים אקשן ! אמיתי!  בלייב מאמריקה!

אז קבלו את "הסיפור" שלנו עד כה.

החמצנו את הטיסה מוורמונט לסאלט לייק סיטי!

כן! זה קרה לנו וגם בסטייל האופייני כל כך למשפחתנו.

איך ? למה?

ובכן לא אכביר בפרטים ובמילים ועל קצה המזלג אספר שרכשנו כרטיסים לטיסה טרנסאטלנטית שמאפשרת לנו להעלות 2 מזוודות לאדם לטיסה. בפועל היה לנו הרבה פחות. מכח כך , עלפי ההנחיות של סוכנת הנסיעות בארץ, ועל פי הרישומים בכרטיסים שהיו בידנו יכולנו להעלות לטיסות הפנימיות בארה"ב את המטען שלנו. אלא שיד ימין ויד שמאל של דלתה איירליינס לא מחוברות לאותו גוף כנראה!

הגענו לשדה התעופה בבלינגטון והסתבר שהם לא מכירים את ההנחיות הללו ועלפי הנהלים של טיסות פנים שלהם רוצים לחייב אותנו 25$ על כל מזוודה לבטן המטוס כדין טיסות פנים בארה"ב.

לא נעים.

התווכחנו. הביאו איזה דייל בכיר – לא קיבל את טעונותינו. הביאו את המנהלת – גם לא קיבלה. בקיצור סמטוכה גדולה התחלנו להעמיס ולשלם העיקר לזוז. מן הון להון העסק התחיל להתסבך כי לקחנו איתנו שתי מזוודות שמבחינת הגודל התאימו לעליה למטוס, מה שלא זכרנו בדיוק שיש שם נוזלים שאסורים להעלות על המטוס. הגענו לביטחון והם התחילו לפרק את המזוודות כל משחת שיניים, משחה נגד חצקונים ( אני לא יכול לספר של מי..) קוסמטיקה של אורית ( שפכו לה קליניק מול העיניים!!).

התעכבנו 20 דקות בביטחון וגמרנו את כל הפרוצדורה ממש בזמן ההמראה.

אמרו לנו בביטחון – רוצו לשער.

רצנו.

ראינו את המטוס עוד מחבר לשרוול , אבל אף דיילת לא עמדה בעמדה. אז פחתנו את הדלת ורצנו למטוס ו…. המטוס התנתק מהשרוול והתחיל לזוז לאחור.

ברקע התחלנו לשמוע אזעקה מכיוון הטרמינל.

צעקנו למטוס  שתי דיילות צעקו לנו מהמטוס שאסור לנו להיות שם ושנחזור לאחור. צעקנו להם מה לחזור לאחור זה הטיסה שלנו!!!!

לא עזר המטוס התרחק.

איזה בעסה! איזה עצבים!!

חזרנו לטרמינר ופגשנו את הדיילת שלא היתה לפני כן בעמדה היא אמרה לנו: הפסדתם את הטיסה. איזה תובנה עדינה! איזה חדות מחשבה מצידה!

ואז היא אומרת לנו שפתחנו את הדלת למטוס והיה אסור לנו לעשות זאת אז אנחנו צריכים לחכות למשטרה.

בקיצור – אנחנו בלי טיסה, לא יודעים מה יהיה איתנו, מבועסים ומסובכים עם החוק .

הגיע שוטר שאל את הדיילת כמה שאלות וחזר לאחור.

הבנו שאין לנו מה לחפש עוד בטרמינל וחזרנו לעמדה של חברת התעופה דלתה איירליינס. קראונו למנהלת והתחלנו לנהל מו"מ ארוך על איך זה קרה ומי אשם. החוצפנים האשימו אותנו. משמעות הדבר מבחינתם שאחננו יכולים לקבל טיסה חליפית בתוספת 300$ לכרטיס !!!!

אחנו עמדנו על שלנו ותבענו מהם לקחת אחריות. המנהלת שם אמרה שהיא לא יכולה לעשות כלום ושלחה אותנו לדבר עם שירות הלקוחות של חברת התעופה בטלפון

כדי להעצים את גודל החוויה הופיע בדלפק חברת התעופה חוקר בלבוש אזרחי של רשות הביטחון והתחיל לחקור אותנו מה פיתאום פרצנו את הדלת למטוס כשיש עליה שלט שאסור לפתוח אותה לפי חוקי ביטחון האויר. הסברתי לו שאמרו לנו לרוץ – אז רצנו., לא עמד אף אחד בעמדה של הדלת ( פאשלה עצומה של חברת התעופה!) ולא היה לנו בדיוק זמן לקרוא פרסומות בדרך…

בקיצור נתקענו חזק!! הבנים הגדולים חרף הבעסה לקחו את הקטנים ופינו אותי ואת אורית לנהל את המשבר מול חברת התעופה. נחמה אחת התחילה לבצבץ בסיפור- אורית!

אורית התגלתה כמנהלת משברים בינלאומיים מחוננת!!!

היא ניהלה שיחות באנגלית עם שירות הלקוחות והתלוננה והתלוננה והביאה גם תלונות ריגישות על חמישה ילדים ששורעים בטרמינל כפליטים עד שבסופו של דבר הם הסכימו לקחת אחריות וקיבלו אז זה שהם אחראים לחלק גדול מהסמטוכה. זה לא היה פשוט. מרוב שיחות בנייד התרחבו לה החורים של העגילים…בשורה התחתונה הם הסכימו לסדר לנו טיסה ליום המחרת ב9:00 בבקר עם 2 קונקשיינים ולא לחייב אותנו בשקל

יעני, היינו ממש טובים בקוננקשון אחד אז קיבלנו על ההצטיינות 2 !!! למי שלא מבין 3 המראות ונחיתות באותו יום !!!

הפיתרון הזה הגיע מאוחר בלילה בסביבות 23:00 כך שעשינו חשבון שאין לנו אפשרות מעשית לחפש מלון ,להסיע את הפמליא , הלוך וחזור ולהיות למחרת ב7:00 בקר בשדה התעופה. 

התקבלה החלטה להיזרק על הספסלים ולעשות את הלילה בשדה התעופה. 

לפחות ידענו אחרי כמה שעות שאנחנו עם פיתרון חליפי ביד וללא נזק כספי משמעותי וכבד מדי.

וזה כנראה האסטרטגיה של חברת התעופה. אם היא מפשלת, היא מוציאה לך את המיץ ככה שבסוף כשאתה מקבל אחרי ייסורים לא קטנים את מה שמגיע לך, זה נראה לך כמו איזה צו'פר מיוחד.

הילדים הלכו לישון על הספסלים , אורית ואני שמרנו על הציוד ועל הילדים חליפות  עד הבקר.

הבוקר הגיע. התייצבנו בדלפק וקיבלת את פנינו מנהל תורן אחר. סיפרנו לו את הסיפור הוא כבר היה מעודכן על המשפחה הישראלית שפורצת דלתות ביטחון בשדה התועפה. אבל ככל ששמע יותר ויותר את הסיפור – הוא הצדיק אותנו. הוא הסביר שהוא יודע שהכללים שונו לפני כחודש ואכן היה מגיע לנו לעלות לטיסה כפי שתכננו מראש, אבל השינויים עוד לא הטמעו כנראה בכל המקומות. בקיצור האיש זקף את קומתנו ועזר לנו לסדר גם את הטיסות המשך ( יש לנו עוד 3 טיסות פנים!!) . שאלתי אותו בסוף למה לא סידרו לו משמרת יום קודם – היה נחסך מאיתנו הרבה עוגמת נפש.

במקביל בשעות הלילה אחרי שפתרנו את הבעיה של טיסת ההמשך דיברנו עם סנדי שרצתה כבר לירות על המטוסים של דלתה טילי יריחו.

בכל אופן היא פתחה חפ"ק עם האחים שלה הרשי וצירל ועד הבוקר שלחה לנו במייל מכתב תלונה מנוסח היטב על הנזק שנגרם ותביעת הפיצוי המתבקשת

אני ממליץ בחום לכל מחזיק המניות של דלתה איירליינס – למכור עכשיו את המניות שלהם!!!

סנדי פתחה במסע ציד אכזרי והיא לא לוקחת שבויים. עד שכל נכד שלה לא יקבל בואינג פרטי בנתב"ג היא לא תנוח.

לא מצאו עם מי להסתבך הטמבלים!

 

About מנו

15 comments

  1. אין ספק שאצלכם תמיד יש מה לספר לנכדים!
     
    כשאתם מדברים עם דלתא אל תישכחו לאיים בחרם צרכנים של כל קוראי הבלוג….
    בנוסף אתה יכול להציע להם להיות הבלוגר הרישמי שלהם ברחבי העולם – אין ספק שנולדת לכתוב בלוגים
    תהנו בטבע ותמשיכו לכתוב
    תמיד אתם יכולים להתעודד שיש לכם רק עוד 4 טיסות…  אבל בסוף הם יתרגלו אליכם
    תהנו
    ניר

  2. וואי כל הכבוד על העקשנות, אנחנו בטח היינו נשברים ומשלמים! תמסרו לאבינעם ד"ש…אם עוד לא גירשו אותו בגלל שאין לו גרין קארד….סתם… בהצלחה בהמשך…

    • עידו – כשאתה קיבוצניק עם תחושת שליחות ואחריות אתה לא נותן לגויים לעשות עליך קופה!!

  3. אין מה לומר- הרי לכם פלאי יונייטד-סטייט אוף אמריקה, אהבלים מושלמים, ואין ספק עברתם חוויות מגבשות , כל הכבוד על האסרטיביות  היעילה, המשיכו להינות ולצבור חוויות מוצלחות, מחכים לשמוע הכול,
    דוגרי- עוד לא מתגעגעים אלינו?
    חזרנו עכשיו מבת המצווה של נועם – והייתם חסרים, והפסדתם אירוע מוצלח ונעים.
    להת'  רחל

    • סוף, סוף אקשן אמיתי… האמת שמרוב טיסות חששתי שזה יקרה אבל מסיבות אחרות….
      אנחנו קוראים נלהבים. זה כבר נהיה לחוויה משפחתית. מתגעגעים!!!
      תמשיכו לעשות חיים ולהנות. אנחנו מתים לדעת איך בקראוון. אז נא לכתוב קצת יותר..
      להת נעמה

    • בטח מתגעגים !- מנסים למצות את החויה עד כמה שניתן.

      חכי כשתשמעי את הסיפור בלייב יש כמה פרטים שחייבים להמחיז כדי שתביני

      עכשיו לא רק לכם יש חויה מכוננת מהטיול שלכם לנייגרה – אנחנו פיטים

  4. כל הכבוד על העידכונים השוטפים והמגלגלים, קוראים בשקיקה כל מילה.
    אצלנו הבלוג כבר הפך לדף הבית.
    שימו לב כל עוד הייתם ישראלים אף אחד לא העיז להתעסק איתכם, מרגע שהפכתם לאמריקאים כולם "דורכים" עליכם!
    שמענו שדובה הרגה מטייל ביילוסטון, תשמרו על עודד שלא ישוטט שם להנאתו.
    תמשיכו להנות ולספר לנו.
    מתגעגעים…

    • תמשיכו לקרוא .

      חשבנו עליכם כל השבת בר מצווה – מקוים שהיה טוב וכיף. מבטיחים להשלים פערים עם יובל המתוק.

  5. מה, כבר התחילו ההרפתקאות ?
    אפשר לקבל יותר פירוט? כמו שיוך של כל משחה לבעליה….
    האמת שנראה לי לאחר ארוע כזה אתם תהיו רק במגמת עלייה ותהנו מכל אבן מתחת לשק"ש ביילווסטון.
    שק"ש??  לא!! יש דובים ! כנסו מהר לבונקר הנייד…
    המספר שלי זה 0506556751 למקרה שאתם צריכים משהו,
    פעם הבאה אני מצפה לטלפון בזמן הארוע, שגם נהיה באקשן.
    אגב, אני צריך להתייעץ עם העורך דין שלי, אבל לדעתי מגיע בואינג גם לכל בן דוד..
    בקיצור, תעשו חיים!! ותהנו.
     
     

  6. תיכף תשמעי על הדובה ביילוסטון

  7.  מדהים כול  הכבוד תמיד ידעתי שיש לך את זה {אורית} מתגעגעים לכם
    ומחכים לכם ד"ש מתומר שמחכה לטיול כזה
     

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>